- טיסות
- מאמרים שימושיים
- אטרקציות בערים מרכזיות
- מאמרים
- טיסות זולות
- תקנון
- על החברה
השער הוא אחד הסמלים של ברלין. הוא בגובה של כעשרים ושישה מטרים. השער ניצב בכיכר פריז. בעבר היו מספר שערים שהיו שערי כניסה לעיר ויחיד שנשאר הוא השער ברנדנבורג.השער מעוצב בסגנון הקלאסיציזם שלקח אלמנטים מהיוון העתיקה. האלמנט העיקרי של השער הוא ארבע סוסים שמובילים את המרכבה עם ניקה (אלת הניצחון היוונית) עם ענף זית במקור. הפסל נבזז ע"י נפוליון, אך הוחזר מאוחר יותר, כאשר ענף זית התחלף בצלב.
רייכסטאג (גרמנית: Reichstag) הוא שמו של המבנה בברלין שבו יושב הפרלמנט הגרמני, הבונדסטאג.בעבר, שימשה המילה "רייכסטאג" לתיאור מקום הכינוס של המלכים והאצילים החשובים בממלכות הגרמאניות, עד שנת 1806, שבה פסקה באופן פורמלי להתקיים האימפריה הרומית הקדושה. עד שנה זו שכן הרייכסטאג בעיר רגנסבורג שבממלכת בוואריה.עם הקמת הקונפדרציה הגרמנית הפכה העיר פרנקפורט למקום מושבה של האספה הפדרלית של המדינות. ב-1871 הוקמה האימפריה הגרמנית על ידי ביסמארק, שחיבר את החוקה הגרמנית, וקבע את מקום מושב הפרלמנט בברלין.השם "רייכסטאג" ניתן לבניין שבו ישב הפרלמנט (שכונה אז "הרייכסטאג") משנת 1894 עד לשנת 1933, ובו יושב הבונדסטאג, הפרלמנט הגרמני בן-זמננו, החל משנת 1999.
צ’ק פוינט צ’רלי (Checkpoint Charlie) היא נקודת המעבר המרכזית ביותר שהיתה בין מזרח גרמניה למערבה ולכן הוחלט לשמר אותה במידת מה. נקודת המעבר צ’ק פוינט צ’ארלי נחשבת לאחת האטרקציות הפופולאריות בקרב תיירים והיא נמצאת באחד הרחובות המרכזיים של ברלין פרדריך-שטראסה (Friedrichstrase) שלאורכו חנויות, מרכזי קניות, בתי קפה ומסעדות. צ’רלי, כפי שאולי נהוג לחשוב, אינו אדם כלשהו שעל שמו נקראת נקודת הביקורת. המילה צ’רלי הוא שמה של האות C ומשמעות הדבר הוא נקודת ביקורת מספר 3.
מוזיאון בודה (בגרמנית: Bodemuseum) הוא אחד מהמוזיאונים המצויים באי המוזיאונים שבמרכז ברלין. מבנה המוזיאון הוא מבנה בעל חשיבות ארכיטקטונית והיסטורית, ובו מוצגים בעלי חשיבות תרבותית רבה. מסיבות אלה הוכרז המוזיאון (יחד עם מבנים נוספים באי) כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו.המבנה תוכנן על ידי האדריכל ארנסט פון אינה ונבנה בשנת 1904 עבור "מוזיאון הקיזר פרידריך" (בגרמנית: Kaiser-Friedrich-Museum), שנקרא על שמו של הקיסר הגרמני פרידריך השלישי. בשנת 1956 שונה שם המוזיאון וכיום הוא נקרא על שם האוצר הראשון שלו, וילהלם פון בודה. המוזיאון מכיל אוסף ענק של יצירות וממצאים מן העת העתיקה כמו גם מימי הביניים, תקופת הרנסנס ועד המאה ה-19. הוא מכיל את אחד מאוספי הפסלים הגדולים ביותר בעולם. על מנת להפוך את הביקור במוזיאון לחווייתי גם עבור ילדים, במוזיאון ישנה גלריה עבורם שהנושא שלה הוא דרקונים וגיבורים כך שגם הקטנים יותר יהנו מביקור במוזיאון.
האנדרטה, הידועה גם בכינויה העממי "אנדרטת השואה", היא יד הזיכרון המרכזית שהקימה ממשלת גרמניה לזכר קורבנות השואה היהודים ולציון הפשעים הנוראים שבוצעו נגדם. האדריכל היהודי-אמריקאי פיטר אייזנמן תכנן את האנדרטה כשדה אסטלות (כינוי למצבות אבן אנכיות שהוצבו בימי קדם על קברים), שנטועים בו 2,711 עמודי בטון בגדלים שונים היוצרים שורות, טורים וחללים מבוכיים ביניהם. מתחת לאתר פועל מרכז מידע תת-קרקעי שמוקרנת בו מצגת בנושא שואת יהודי אירופה. כמה שערוריות קדמו לטקס חנוכת האנדרטה. אחת מהן התעוררה כשהתגלה שחברת דגוסה שייצרה את הציפוי שעל עמודי האנדרטה החזיקה במהלך המלחמה בחברה בת שייצרה את גז הציקלון B בתקופת מלחמת העולם השנייה. ראשיה אף נשפטו בגין חלקם בשואה. ביקורות נוספות הופנו כלפי העיצוב, שבעיני חלק מהמבקרים נחשב מופשט וחסר פשר. אחרים סבורים ששטח האנדרטה גרנדיוזי בממדיו, ויש שמצרים על כך שהוא משמש מעין מגרש משחקים מבוכי לילדים. טענות אחרות גרסו שעל האתר לייצג גם את אסונן של קבוצות נוספות שנרדפו על ידי הנאצים.
חצרות האקשן הופה הוא שטח בנוי בלב ברלין, סמוך לכיכר אלכסנדר, המקום ידוע להיסטוריונים עוד מהמאה ה 19, בתחילת דרכו היה מרכז בעלי מלאכה, מפעלים, משרדים ודירות להשכרה. לאחר שהיה מוזנח מאוד, הוחלט על שיפוצו והמקום עבר שדרוג בצורה משמעותית, עוצב ושופץ מחדש בתחילת שנות ה 90 . מה שמייחד את המקום המרשים הזה במרכז העיר ברלין, היא העובדה שמדובר בשמונה חצרות שחוברו יחד על מנת להפיק מעין רשת מעברים וליצור את המרכז שנקרא בשם המקום, העיצוב של החצרות והחצרות עצמן מרשימות מאוד במראה שלהן, הפריחה והצמחייה מסביב שעוטפת קירות רבים בבניין, מרעננת מאוד גם ביום וגם בלילה מוזיאונים, אולמות תיאטרון, קניוני קניות, ברים לשתייה ביום שהופכים למועדונים בלילה, פאבים, בתי קפה, מסעדות יוקרה עם אוכל גורמה, גלריות לקניית יצירות אומנות וחנויות מותגי בגדים.
הז’נדארמנמארקט (בגרמנית: Gendarmenmarkt - "שוק הז’אנדרמים" או "שוק השוטרים") היא כיכר במרכז ברלין, הנחשבת על פי רוב לכיכר היפה של העיר, וסביבה ניצבים בית הקונצרטים, הקתדרלה הצרפתית והקתדרלה הגרמנית. במרכז הכיכר ניצב פסלו של המשורר הלאומי הגרמני פרידריך שילר. הכיכר הוקמה על ידי גאורג כריסטיאן אונגר בסוף המאה ה-17 ונועדה לשמש כיכר שוק. שמה של הכיכר מקורו בגדודז’נדארמים שהיה מוצב בקרבתה בין 1736 ועד שנת 1773. בכיכר נערך מדי שנה אחד משוקי חג המולד המרכזיים של העיר ברלין.
קתדרלה זו נבנתה עבור הקהילה ההוגנוטית של ברלין בין השנים 1701 - 1705. הכנסייה זהה בצורתה לכנסייה ההוגנתית שנהרסה בסאן מוריץ בעמק המארן שבצרפת. הכיפה של המבנה וחזיתות המבנה נוספו למבנה בשנת 1785 על פי תכנונו של האדריכל קארל פון גונטארד. כיום נמצאים בכנסייה מסעדה ומוזיאון המציג את ההיסטוריה של ההוגנוטים.
קתדרלה זו תוכננה על ידי האדריכל מרטין גרינברג ונבנתה על ידי ג’ובאני סימונטי בשנת 1708. הקתדלרה שופצה בשנת 1785 בהתאם לתוכניותיו של קארל פון גונטארד, אשר בנה את כיפת הקתדרלה. מבנה הקתדרלה נהרס כמעט לחלוטין בשנת 1945 בהפצצות של שלהי מלחמת העולם השנייה. הכנסייה הוקמה מחדש בשנת 1993 לאחר איחוד גרמניה ונפתחה לציבור בשנת1996. כיום הקתדרלה משמשת כמוזיאון להיסטוריה של גרמניה.
בית הקונצרטים (בגרמנית: Konzerthaus) הוא החדש משלושת מבני הכיכר. מבנה זה נבנה בשנת 1821 בתכנונו של קארל פרידריך שינקל במקום שבו ניצב קודם לכן התיאטרון הלאומי (שנהרס בשריפה בשנת 1817). חלק מעמודי המבנה מקורם במבנה התיאטרון הלאומי ההרוס. מבנה זה נהרס בהפצצות שלהי מלחמת העולם השנייה ושוקם בשנת 1984. כיום משמש המבנה כאולם קונצרטים.
אי המוזיאונים הוא אי שנמצא על נהר השפרה. לפי השם די ברור שתמצאו כאן מוזיאונים. כמעט כל המוזיאונים הטובים ומעניינים של ברלין נמצאים כאן.
היסטוריה של האי מתחילה בתחילת המאה ה-19, כאשר מחליט מלך פרוסיה פרידריך הרביעי להקצות את האי למוזיאונים ולהקים סוג של מרכז לתרבותי.
כמו רוב המקומות בברלין בתקופת המלחמת העולם השניה האי ניזוק קשה ורוב המוזיאונים נהרסו.
אך עם הריסתו של האי, נתגלה אתר ארכיאולוגי נדיר מתקופות שונות: רומא העתיקה , יוון העתיקה ומצרים העתיקה. כדאי מאוד בעת ביקור באי, לא לפספס גם אתר ארכיאולוגי זה.
היסטוריה, אומנות ותרבות של העולם העתיק ופחות נפרסת לאורך כמה מוזיאונים באי והם: Pergamonmuseum, Altes Museum, Neues Museum, Alte Nationalgalerie ו- Bode Museum.
.
המרחבים העצומים (למעלה מ-2,000 דונם), היערות המפתיעים, שדות הפרחים הצבעוניים, האגמים הציוריים, חלקות הצמחים הפראיים, בעלי החיים שחלקם משוטטים חופשי, כל אלה הופכים את טירגארטן לאחד הפארקים המתוירים ביותר, ועם זאת בשל גודלו תמיד תוכלו למצוא את עצמכם חולקים פיסת דשא רק עם סנאי, ארנבת או ברווז. בפארק מצוי גם גן החיות השני של העיר (גן החיות צו, ראו ב"ילדים"), שגם הוא אטרקציה בפני עצמה, וכדאי לשלב טיול בפארק העצום וביקור בגן החיות.
כל מי שמגיע לעיר ברלין חייב לבקר ברובע הבווארי בעיר. הרובע הבווארי בעיר מהווה אתר מושלם לטיול רגלי. רובע זה הוא אחד מהרובעים הכי מעניינים ויפים בברלין. הרובע נקרא על שם הרחובות השונים בו שקרויים על שם ערים שונות בחבל בוואריה.
הרובע הבווארי הוא למעשה שוכנה קטנה שנמצאת בתוך רובע שונברג שהוא אחד הרבעים המרכזיים בעיר ברלין. רובע זה היה מקום מושבה של יהודים אמידים שטיפחו את אותו והפכו אוו למקום יוקרתי ויפה שעורר את הקנאה של תושבי הרבעים האחרים. בשיא תקופת הזוהר של השכונה התגוררו בה יותר מ-6000 תושבים יהודים כולל יהודים מפורסמים כמו המדען זוכה פרס הנובל אלברט איינשטיין והבמאי בילי וויילדר.
עם עליית הנאצים החלו לרדוף באירופה בכלל ובגרמניה בפרט את בני העם היהודי. תושבי הרובע הבווארי הפכו לקהל קל לרדיפות, פשעים אנטישמיים וקורבנות של לגזרות השונות של המשטר הנאצי. גזרות והטרדות אלו הרסו את מרקם החיים של התושבים ברובע.
כיום, מי שמבקר בשכונה יכול להיות עד לפרויקט הנצחה ייחודי של השכונה כפי שהיא הייתה תחת השלטון הנאצי. פרויקט ההנצחה קיבל את הכותרת "80 התמרורים" או "80 השלטים". הפרויקט כפי שהשם שלו מרמז כולל 80 שלטים המפוזרים בכל רחבי הרובע. על כל שלט כתוביות הגזרות השונות שהוטלו על היהודים בתקופת השלטון של הרייך השלישי. לכל שלט מצורפים דימויים פלסטיים שונים שכמו ממחיזים את הכתוב בגזרה. ברובע עצמו ניתן לבקר גם במוזיאון צנוע שפועל בתוך מתחם בית העירייה הקטן של רובע שונבורג.
כ 80 ק"מ מברלין מערב פרועה, האם אפשרי? בהחלט, ווסטרן פרק אלדרדו מציעה חוייה בלתי נשכחת, סוסים, בוקרים, אינדיאנים, ברים, שריפים וכול מה שבאמצע.
מוזיאון פתוח המשחזר כפר גרמני מימי הביניים מלפני 800 שנה. הכפר האותנטי מבוסס על ממצאים ארכיאולוגיים מהאזור ומאפשר לחוות בצורה בלתי אמצעית את התקופה. כאן תוכלו ללמוד על יבולים וחיות בית שמלווים אותנו מאז ועד היום.
אטרקציה נהדרת לחובבי אסטרונומיה ומדע, וגם סתם למתעניינים שרוצים להרחיב קצת את הדעת בתחום. מצפה הכוכבים הזה מפורסם בעיקר בזכות העובדה שכאן הוצגה בפעם הראשונה תורת היחסות על ידי המדען והמתמטיקאי היהודי אלברט איינשטיין, וגם בזכות הטלסקופ הגדול ביותר בעולם שמוצב בו. בנוסף תוכלו לסייר במוזיאון המרתק, ולהשתתף בהרצאות, בסדנאות בסיורים ובתצפיות מודרכות. המצפה נקרא על שמו של פרידריך זיהמון ארכנהולד, האסטרונום היהודי שהגה והקים אותו.
הקייזר וילהלם השני הקים את הכנסייה לזכר סבו, הקייזר וילהלם הראשון, ודאג לחנוך אותה ביום הולדתו של הסב, 1 בספטמבר 1895. הכנסייה נבנתה בסגנון ניאו-רומנסקי. ב-1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, הפציץ חיל האוויר המלכותי את הכנסייה והרס אותה לחלוטין. מהמבנה המקורי נותר רק חלק ממגדל הפעמון, שגובהו 68 מטר. המגדל שוּמר לאחר המלחמה כיד זיכרון לקורבנות המלחמה, ובשל מראהו הקטוּם וקצהוּ הבולט בחסרונו מכנים אותו תושבי ברלין "השן השבורה". ליד הכנסייה והצריח המקורי שלה, שנשמרו כאנדרטה המבטאת את האיוולת שבמלחמה, נבנו בתכנון האדריכל אגון איירמן כנסייה ומגדל פעמונים חדשים, שנחנכו ב-1961. בזכות השילוב הצורני ביניהם גם להם הוצמד כינוי: "קופסת הפודרה" ו"הליפסטיק". קירות הכנסייה המודרנית משובצים חלונות כחולים, ומומלץ להיכנס לתוך החלל שלה ולהביט בהם מבפנים. מדי שבת ב- 18:00 נערך בכנסייה קונצרט לעוגב.
מוזיאון המדע "אקספלורטוריום פוטסדאם" נבנה במיוחד לילדים. גם במוזיאון זה מיושם העיקרון של חוויה אינטראקטיבית – אז מותר לגעת, אפילו רצוי – כי כך לומדים בכיף. המוזיאון מציע הזדמנות לצאת למסע גילוי מדעי עבור ילדים מכל הגילאים. התערוכות במוזיאון מכילות למעלה מ-130 מייצגים המתעדכנים לעיתים קרובות. במוזיאון הילדים זוכים לבנות תאים סולריים, לייצר טורנדו ולבצע ניסויים שהם המציאו בעצמם. כמה אנרגיה מצויה ברגליים, אלו דברים ניתן לעשות עם לחץ אוויר – שאלות אלה ועוד ייענו בסביבת למידה מהנה.
איסט סייד גאלרי היא השריד הארוך ביותר (1.3 ק"מ) שנותר מחומת ברלין. על גבי החומה צוירו 106 ציורי קיר על ידי אמנים מכל רחבי העולם. הציור הראשון ציור על ידי כריסטין מק לין בדצמבר 1989, זמן קצר לאחר "נפילת" החומה (ביטול ההגבלות התנועה של תושבי גרמניה המזרחית לברלין המערבית).ציור מפורסם נוסף בגלריה הוא אלי, עזור לי לשרוד את האהבה הקטלנית הזו.הציורים שצוירו זמן קצר לאחר נפילת "מסך הברזל", בהם הציורים של ג’ים אביניון ות’יירי נואר, מתעדים את תקוות תושבי מזרח אירופה לעתיד חופשי וטוב יותר. הגלריה מהווה אתר תיירותי פופולרי, וככל הנראה גלריית ציורי הגרפיטי הגדולה בעולם
פחות משעה נסיעה מברלין , נמצא פארק המים המקורה הגדול ביותר באירופה.
פרק ענק והוא כולל בו: ברכות, חופים,סאונות, מקום לקמפינג עם אוהלים ואפילו יער טרופי. במקור פרק מים זה היה אנגר ששימש נאצים כאנגר של בסיס חיל אויור. היום שום דבר לא מזכיר שפעם זה היה בסיס צבאי.
טמפרטורה במקום כ-32 מעלות צלזיוס, בכל עונות השנה. אך על דאגה, יש מלא מקום היכן ניתן למצוא מכסה מחום ולהנות בצל, או להתרענן מול מפלים או לנוח בבקתות עץ (כמובן תמורת תשלום נוסף).
כדי שלא תרגישו שאתם בבניין ענק באמצע גרמניה, בפרק שוכפלו בתי מקדש ממקומות האקזוטיים כמו פולינזיה, הודו, קמבודיה ועוד. במידה וביקרתם באחד ממדינות אלו תוכלו להשוות האם הדמייה של מקדש אלפנטה או אנגקור שונה מאב טיפוס.
דרך אגב, גם פאונה קיימת בפרק מים זה. ציפורים ודגים שוחים ועפים ביערות טרופיים. במידה ואתם נשארים ללילה תוכלו להשתתף במסיבת חוף ולהישאר ללון או בכיסא שיזוף (אופציה הזולה ביותר, אך הכי פחות נוחה) או להשכיר אוהל או בקתות עץ.
סי לייף הוא אקווריום ענק במרכזה של ברלין הממוקם בין אלכסנדרפלאץ (Alexanderplatz) ואי המוזיאונים. מלבד להצצה מרתקת אל עולמם של החיים במים,ויכולים המבקרים לקחת חלק ממגוון פעילויות – מליטוף אלמוגים ועד למישוש עור של לוויתן. במקום נמצא גם ה"אקווה-דום", האקווריום הגלילי הגדול בעולם, דרכו ניתן "לשחות" בתוך מעלית שקופה.
רובע ניקולאי נמצא בלב שכונת מיטה התיירותית בברלין. קסמו העיקרי של הרובע נובע מן הבנייה העתיקה; מבנים מקוריים מן המאה ה-13 ששומרו ועדיין עומדים ופתוחים לציבור הרחב. ניתן למצוא בו את הבניין העתיק ביותר בעיר והכנסייה הראשונה - כנסיית ניקולאי. הרובע מלא בבתי קפה קטנים ומסעדות על שפת נהר השפרה (Spree) - מומלץ מאוד לטיול אחר צהריים נעים.
גרונוולד היא שכונה אמידה ברובע שרלוטנבורג-וילמרסדורף, במערב ברלין. בשכונה יערות ואגמים רבים, הידוע בהם הוא יער גרונוולד. היער כולו הוא אתר מוגן. בתוכו מתרוממות כמה מהגבעות המעטות של ברלין, ובהן טויפלסברג (הר השטן), קרלסברג (שעליו עומד מגדל גרונוואלד) ודאכסברג. אחד המקומות היפים לטיול ברגל או באופניים הוא קטע היער הסמוך לתחנת הרכבת גרונוואלד. פרסומו העיקרי של המקום נובע בעיקר מהיותו תחנתם האחרונה של רוב יהודי ברלין. מתחנת הרכבת גרונוולד הובלו 55,000 מיהודי ברלין (מתוך 75,000 יהודי העיר) אל מותם בזמן מלחמת העולם השנייה. בשנת 1998 הוקמה בתחנת הרכבת גרונוולד שבשכונה אנדרטה לזכרם, האנדרטה של רציף 17. האנדרטה מורכבת מלוחות פלדה המונחים על הרציף. על כל לוח חקוק תאריך, מספר היהודים שנשלחו מגרונוולד באותו משלוח והיעד.
ארמון הציד גרונוואלד, ברלין – ארמון זה, העתיק בארמונות ברלין, שממוקם סמוך לחוף אגם גרונוולד (’היער הירוק’), עבר מספר גלגולים במשך מאות שנים. הוא הוקם ונהרס מספר פעמים, וכל פעם שוקם בסגנון אחר: למשל, במאה ה- 16 נבנה בסגנון הרנסנס על ידי הנסיך יואכים לבית ברנדנבורג, ובמאה ה- 18 נבנה שוב, הפעם בסגנון הברוק.
במהלך 400 שנה, עד שנת 1918, שימש הארמון את משפחת המלוכה הפרוסית, בית הוהנצולרן, כאכסניה למסעות הצייד שלהם. במהלך המאה ה- 19 הפך הארמון לגלריית הציורים של בתי המלוכה הפרוסיים. במלחמת העולם השנייה הארמון כמעט שלא ניזוק, ואחריה שימש כמוזיאון הראשון של ברלין, בו מוצגים ציורי אומנים הולנדים וגרמנים מהרנסנאס ועד המאה ה- 19.
בעיר ברלין – עיר מלאה בתרבות ותוססת חיים נמצא ארמון שרלוטנבורג. ארמון שרלוטנבורג הינו הארמון הגדול ביותר שנשאר בעיר ברלין מכל הארמונות ההיסטוריים שהיו בה. הארמון שוכן ברובע שרלוטנבורג במערב ברלין. הארמון הוקם בשביל להוות מקום מגורים לבני שושלת האצולה הוהנצולרן מפרוסיה. הארמון איננו הארמון הראשון שמוקם במיקום זה. לפני ארמון שרלוטנבורג שכן שם ארמון ליצנבורג.
ארמון שרלוטנבורג נבנה בסגנון של אדריכלות הבארוק. האדריכל שהיה אחראי על תכנון הארמון היה ארנולד נרינג. סופי שארלוטה אשתו של אלקטור ברנדנבורג פרידריך השלישי (לימים מלך פרוסיה פרידריך הראשון) הייתה מי שביקשה מהאדריכל לתכנן ולהוציא לפועל את בניית הארמון. לאחר המלכתו של פרדריך למלך פרוסיה בשנת 1701, הוכתרה שארלוט כמלכה של הקיסרות. לאחר המלכת פרדריך ושארלוט הורחב הארמון למבנה גדול יותר מכפי שתוכנן בתכניות המקוריות שבהם הארמון היה ארמון קיץ.
לאחר מותה של המלכה שארלוט בשנת 1705, פרדריך החליט להקדיש את הארמון לזכרה וכל הארמון, גניו וסביבתו הקרובה נקראו על שמה. בשנת 1709 החלו עבודות ההרחבה של הארמון והם נמשכו עד שנת 1712. במהלך עבודות אלו נוספו לארמון שני אגפים משני צדדיו. אגפים חדשים אלו יוצרים את חצר הכבוד בארמון וגם את חממת ההדרים המפורסמת בו. במסגרת עבודות הרחבה אלו נבנה גם חדר הענבר הידוע.
פרדריך הראשון מת בשנת 1713. את הארמון ירש המלך פרידריך וילהלם הראשון. כאות הוקרה העניק פרידריך וילהלם את חדר הענבר לצאר פיוטר הגדול כמתנה. בעקבות מהלך זה הועבר חדר הענבר לרוסיה לאחד מארמונותיו של הצאר פיוטר הגדול. לאחר סיום תקופת שלטונו של המלך פרידריך וילהלם הראשון, עבר הארמון לבעלות של המלך פרידריך וילהלם השני. בתקופה בה המלך פרידריך וילהלם השני היה הבעלים הרשמי של הארמון נוספו לארמון החללים האחרונים שהיו התיאטרון והאורנז’רי. את התכניות לחלל של התיאטרון ושל האורנז’רי תכנן האדריכל קארל גוטהארד לאנגהאנס.
אחד המאפיינים הכי ייחודים ומושכים בארמון זה הם הגנים הנפלאים שיש בו. גניו של הארמון תוכננו במשך המאה ה-17 על ידי אדריכל הגנים הידוע סימֵאון גודו. סגנון העיצוב של הגנים הוא בהשראת סגנון צרפתי פורמלי. בסוף המאה ה-18 חל שינוי משמעותי בסגנון העיצוב של הגנים שעברו עבודות שדרוג ומהפך והפכו לגנים בסגנון עיצוב אנגלי. במהלך שנת 1788 נבנה בגני הארמון מבנה ייחודי שנקרא בלבדר. מבנה זה שימש כבית תה וכמצפור. בשנים שחלפו מאז בשנת 1810 נבנה בארמון מאוזולאום לזכרה של המלכה המנוחה לואיז. בשנים 1824-1825 בוצעו עבודות בנייה ושדרוג נוספות בארמון שכללו את הבניה של הווילה הנפוליטנית.
בדומה למבנים היסטוריים רבים בעיר ברלין גם הארמון נהרס וחלקים ממנו נחרבו במהלך ההפצצות של כוחות הברית על ברלין במלחמת העולם השנייה. לאחר שהמלחמה הסתיימה החלו עבודות שיקום יסודיות של הארמון ושטחו. עבודות שיקום אלו כללו שחזור נאמן למקור של חדרי הארמון על בסיס תמונות סטילס של הארמון כפי שהוא צולם בימים שלפני מלחמת העולם השנייה. שיקום גני הארמון התחלק לשני חלקים. חלק מגני הארמון שוקמו לסגנון פורמלי צרפתי כפי שהיו במקור במאה ה-17, בעוד שהחלק הצפוני של הגנים (החלק המרוחק יותר מהארמון) שוקם סגנון עיצוב אנגלי. כיום במתחם של הארמון פועלים מספר מוזיאונים שונים.
רחוב Kurfuerstendamm (רחוב סוללת הנסיך הבוחר) הינו אחד השדרות המפורסמות ביותר בברלין. במקור שדרה זאת הייתה מסלול רכיבה לסוסים שחיבר בין פארק פארק טירגארטן ובין יער גרונוולד מכיוון דרום-מערב. באמצע המאה ה-16 בתקופת שלטונו של הנסיך הבוחר יואכים ה-2, היווה רחוב זה שביל רכיבה בודד שחיבר בין ארמון הנסיך ובין ארמון הצייד שלו ביער גרונוואלד ((Grunewald. הרחוב היה למעשה אדמת ביצה ובשביל להפוך את פני הקרקע בו ליציבים שפכו על אדמות הביצה עפר.
ההיסטוריה של הרחוב והשימוש המקורי שהיה לו לנסיך יואכים במאה ה-16 היו אלו שהעניקו לו את שמו: Kurfuerstendamm -רחוב סוללת הנסיך הבוחר. עם ייסוד הקיסרות האוסטרו הונגרית בשנת 1871 הפך הרחוב הפשוט הזה לרחוב ששמו הלך לפניו בעולם כרחוב הפאר וההדר של הקייזר (הקיסר האוסטרו הונגרי).
כיום, בתקופה בה אנחנו חיים השדרה איבדה מימי הזוהר שלה ואין בה כמעט אף סממן מתקופת האדריכלות היוגנדסטיל שהייתה שיא הפאר בתקופת הקיסרות. במהלך מלחמת העולם השנייה רוב רובם של המבנים האדריכליים המקוריים בשדרה הופצצו ונחרבו כליל. רק מעט מהמבנים המקוריים של השדרה עומדים כיום על תלם. עקב הרס הרחוב במהלך מלחמת העולם כיום מתאפיין הרחוב בסגנון בנייה מודרני. מי שהולך ברחוב יכול לראות ערב רב של מבני זכוכית או מבני בטון ופלדה. הרחוב נחשב לאזור הקניות היוקרתי ביותר בעיר ברלין. ברחוב ניתן למצוא בתי כולבו רבים, חנויות אופנה, בתי קולנוע, מסעדות, ברים ובתי קפה.
גם כיום רחוב הקורפירסטנדאם נחשב, לצד שדרות אונטר דן לינדן ושדרות פרידריכשטראסה , לשדרות המייצגת את העיר ברלין. בגלל הקושי להגות את שמו הארוך, הברלינאים משתמשים בשם מוצר רחוב שמוכנה בפיהם: קו-דאם. בכיכר ויטנברג (Wittenbergplatz) שברחוב זה נמצאת החנות האגדית קה-דה-ווה(KaDeWe)) . ברחוב מרשים זה ניתן לבקר גם בבית אירופה הגדול – שמכיל עשרות רבות של חנויות.
"מרכז אירופה" נבנה ב- 1963 – 1965, והיה מרכז העסקים רב הקומות הראשון במערב ברלין ואחד ממרכזי הקניות הראשונים בגרמניה המערבית. באחת מחצרותיו הפנימיות עומדת מזרקת הלוטוס , ובמרפסת שמעליה בית קפה. הקומפלקס מורכב מבניין משרדים שגובהו 85 מטר, ובו 22 קומות, 100 חנויות וסופרמרקט על שטח כולל של 90 אלף מ"ר. בנוסף על כך יש בו 20 מסעדות, וכן מקומות בידור, כגון קברט "הקיפודים" . אל המכלול מצטרפים בית הקולנוע "רויאל פאלאסט" ומלון .בקומת הקרקע ניצבת האטרקציה הגדולה ביותר לתיירים: "שעון הזמן הזורם" . יצירתו של היינץ מאק. הסמל הבולט ביותר של "מרכז אירופה" הוא הכוכב של חברת המכוניות מרצדס המסתובב על צירו על הגג.
ארמון סנסוסי היה ארמון הקיץ של המלך הפרוסי פרידריך הגדול, אשר נמצא בפוטסדאם שליד ברלין. סנסוסי נחשב לגרסה הגרמנית של ארמון ורסאי, אף שהוא בנוי בסגנון רוקוקו וקטן יותר ממקבילו הצרפתי, שנבנה בסגנון הבארוק. הארמון ידוע בזכות המקדשים ומבני השטות המצויים בפארק שמסביבו.העיר פוטסדאם וארמונותיה (בהם סנסוסי) היו מקום מגורים מועדף על משפחת המלוכה הגרמנית עד נפילתו של בית הוהנצולרן ב-1918.הארמון נבנה כווילה חד-קומתית בעלת עשרה חדרים עיקריים, והוקם בראש גבעת טרסות השוכנת במרכז הפארק. השפעת טעמו האישי של פרידריך הגדול על עיצובו וקישוטו הייתה כה גדולה עד כדי כך שהסגנון האדריכלי של הארמון מכונה "רוקוקו פרידריכיאני", ויחסו של המלך לארמון היה כה עז שהוא הביע את משאלתו להיקבר במקום. מיקומו של סנסוסי מעל כרם רחב ידיים משקף את האידאל הקדם-רומנטי של הרמוניה ושילוב בין האדם לטבע – נוף טבעי המסודר בקפידה בידיו של האדם.
בית הכנסת המרכזי וגם אחד המבנים היפים של ברלין שנבנה באמצע מאה ה-19. פרויקט הבנייה הראשון תוכנן על ידי אדוארד קנובלוך, אך בשל מחלתו הושלמה הבנייה על ידי פרידריך אוגוסט סטילר. הפתיחה הגדולה של בית הכנסת התקיימה בשנת 1866 בנוכחותו של אוטו פון ביסמרק, שהיה אז נשיא פרוסיה. סגנון הבנייה מזכיר את סגנון הבנייה הספרדי-מורי. בחזית מתנוסס הכיתוב: " פתחו שערים ויבא גוי-צדיק שמר אמנים" (ישעיהו כ"ו, ב). כיפת בית הכנסת המוזהבת, בגובה של 51 מטרים, ומשני צדדיה שתי כיפות קטנות יותר המזכירות מסגדים מוסלמיים . בליל הבדולח (9 בנובמבר 1938) הצית המון נאצי את בית הכנסת. לויטנט אוטו בלגרט, קצין גרמני דרש מהמון הנאצי להתפזר. הוא הכריז שבית הכנסת הוא אתר היסטורי ויש לשמור עליו וכך עשה. כך ניצל בית הכנסת מחורבן. נזק נגרם אך עדיין ניתן היה להתפלל בבית הכנסת. למאוחר יותר משטר הנצאי החרים את המבנה והפך אותו למחסן עבור הוורמאכט. הקהילה היהודית של ברלין פתחה חדר תפילה בבנין שכן, אך גם הוא לא שרד הרבה זמן בספטמבר 1942 נסגר בפקודת הנאצים. מבנה בית הכנסת נפגע קשה מהפצצות של גרמניה ע"י הבריטים , רק לאחר איחוד מזרח ומערב ברלין, שוקם מבנה וכיפתו, אך אולם התפילה המקורי לא שוקם.
אונטר דן לינדן הרחוב קיבל את שמו על עצי תרזה שנטועים לאורך הרחוב, לינדן בגרמנית עצי תרזה.
במאה ה-18 רוב הבניינים המרכזיים בברלין הוקמו לאורכה של הרחוב, בנייני ממשל, כנסיות, מוזיאונים ובנייני תרבות שונים כולם הוקמו לאורך הרחוב. האופרה, האוניברסיטה העתיקה ביותר של ברלין, גלריית גוגנהיים, אלכסנדרפלאץ, ברלינר דום, בניין הרייכסטאג, אנדרטת השואה ופרידריכשטראסה שחוצה את אונטר דן לינדן והוא רחוב הקניות היוקרתי של ברלין ומוקד חיי הלילה, הבידור והתרבות של העיר.
אונטר דן לינדן מתפרס משער ברנדנבורג עד לארמון המלך. גם בתקופת הנאצים הרחוב היה מקום מרכזי, שריפת ספרים שלא התאימו למשטר ואידיאלוגיה הנצאית גם התבצע לאורך הרחוב מול אוניברסיטת.
אם לא היתם באונטר דן לינדן לא היתם בברלין. לכן זה אפילו לא אטרקציות חובה, אונטר דן לינדן זה ברלין.
זהו אחד המוזיאונים הגדולים בעולם לטכנולוגיה. תולדות הטכניקה של התחבורה, התקשורת, הייצור והאנרגיה מתוארים בשטח תצוגה של 50,000 מ"ר. יש גם תערוכות על התחבורה באוויר ובים, אוסף ענקי של רכבות, קטרים וחלקי מסילות, ופארק שבו מוצגות מבשלות בירה וטחנות קמח. כמו כן משתתפים המבקרים בפעילויות שונות.
קתדרלת ברלין היא אחת הכנסיות הידועות בעולם, והיא הכנסייה המפורסמת ביותר בעיר ברלין, הכנסייה ותיקה מאוד וקיימת כבר מעל ל 250 שנה כאשר בעבר הכנסייה הייתה צמודה לארמון העיר הנקרא ברלינר שטאדטשלוס.העיצוב המרהיב של הכנסייה מפתה מבקרים רבים מכל העולם, לבוא ולראות, גם מבקרים המעוניינים לצפות מרחוק ביופייה המרהיב וגם מבקרים שרוצים להיכנס פנימה ולקיים טקסים דתיים, שעדיין מתקיימים במקום לפי מנהגי דתם, במיוחד הפרוטסטנטים.העיצוב של הכנסייה היה מרהיב הרבה יותר לפני מלחמת העולם השנייה בה נהרסה הכיפה הגדולה של הקתדרלה על ידי הפצצות מהאוויר, הכיפה נבנתה מחדש אך ללא הצלחה, השחזור לא מדויק אבל מי שלא הכיר את הכיפה הקודמת נהנה מיופייה העכשווי, ונהנה מארבעת הכיפות שנמצאות בארבע פינות המבנה ובמרכז הכיפה הגדולה. החלק הפנימי של הכיפה הגדולה מעוטר ביצירות אומנות, סמלים ודמויות דתיות שלקוחות מהדת הפרוטסטנטית. הקתדרלה וסביבתה נחשבים למקום יפה ועתיק.
תערוכה יוצאת דופן המזמינה את המבקרים להכיר את מתקני הייצור של מפעל הפורצלן המלכותי הותיק שנרכש בשנת 1763 על ידי פרידריך הגדול. הסיור החוויתי מציג את תהליך הייצור והצביעה של כלי הפורצלן המלכותיים.סדנאות מיוחדות נערכות במקום לילדים.
התישבות הראשונה בשפנדאו הוקמה במאה ה-7, כאשר שבט הסלאבי בנה ביצורים במפגש של הנהרות האוול (האבל) והספרה. בשנת 928 נכבשה המצודה על ידי מלך גרמניה, הנרי ראשון, אך עד הסוף המאה הסלאבים התקוממו וגירשו את הפולשים. בשנת 1156, השתלט אלברכט הראשון, מרקיז ברנדנבורג על השטח . הוא הקים בשטחה מבצר (שהוזכר לראשונה במקורות כתובים ב- 1197). מצודה הוקמה על מנת להגן על שפנדאו . סביב המבצר גדלה התיישבות, אשר ב-1232 קיבלה מאמד של העיר.
בעיר העתיקה,של שפנדאו נמצאים הבתים העתיקים ביותר בברלין. העיר העתיקה מהווה אחד מאתרי התיירות הראשיים בברלין. המצודה שהוזכרה קודם , היא אחת המצודות היפות ביותר מתקופת הרנסאנס שנשמרו עד ימינו. המצודה היא המבנה העתיק ביותר בשטח העיר ברלין שנשמר עד ימינו. טירה מוקפת מים, במתחמה שוכן, בין היתר, מוזיאון העטלפים עם כ-10,000 עטלפים. טירת שפנדאו היא למעשה המבצר היחיד שנותר מתקופת הרנסנס בצפון אירופה. במקום מתקיימות סדנאות לילדים ואירועים, קונצרטים ותערוכות שונות.
שפנדאו נכון להיום אחד השוכונות של ברלין, התחילת מאה ה-20 השפנדאו היתה עוד עיר עצמאית. מאוחר יותר צורפה כשכונה לברלין.
בשכונה נמצאים גם רוב המפעלים של העיר, תעשיות מפרסמות כמו סימנס, BMW, בוש הקימו מפעלים שלהם בשטחה של השכונה. כאן גם נמצא אחד משני סניפי איקאה שבעיר.
הצג עוד
