ארמון שרלוטנבורג

בעיר ברלין – עיר מלאה בתרבות ותוססת חיים נמצא ארמון שרלוטנבורג. ארמון שרלוטנבורג הינו הארמון הגדול ביותר שנשאר בעיר ברלין מכל הארמונות ההיסטוריים שהיו בה.  הארמון שוכן ברובע שרלוטנבורג במערב ברלין. הארמון הוקם בשביל להוות מקום מגורים לבני שושלת האצולה הוהנצולרן מפרוסיה. הארמון איננו הארמון הראשון שמוקם במיקום זה. לפני ארמון שרלוטנבורג שכן שם ארמון ליצנבורג.

ארמון שרלוטנבורג נבנה בסגנון של אדריכלות הבארוק. האדריכל שהיה אחראי על תכנון הארמון היה ארנולד נרינג. סופי שארלוטה אשתו של אלקטור ברנדנבורג פרידריך השלישי (לימים מלך פרוסיה פרידריך הראשון) הייתה מי שביקשה מהאדריכל לתכנן ולהוציא לפועל את בניית הארמון. לאחר המלכתו של פרדריך למלך פרוסיה בשנת 1701, הוכתרה שארלוט כמלכה של הקיסרות. לאחר המלכת פרדריך ושארלוט הורחב הארמון למבנה גדול יותר מכפי שתוכנן בתכניות המקוריות שבהם הארמון היה ארמון קיץ.

לאחר מותה של המלכה שארלוט בשנת 1705, פרדריך החליט להקדיש את הארמון לזכרה וכל הארמון, גניו וסביבתו הקרובה נקראו על שמה. בשנת 1709 החלו עבודות ההרחבה של הארמון והם נמשכו עד שנת 1712. במהלך עבודות אלו נוספו לארמון שני אגפים משני צדדיו. אגפים חדשים אלו יוצרים את חצר הכבוד בארמון וגם את חממת ההדרים המפורסמת בו. במסגרת עבודות הרחבה אלו נבנה גם חדר הענבר הידוע.

פרדריך הראשון מת בשנת 1713. את הארמון ירש המלך פרידריך וילהלם הראשון. כאות הוקרה העניק פרידריך וילהלם את חדר הענבר לצאר פיוטר הגדול כמתנה. בעקבות מהלך זה הועבר חדר הענבר לרוסיה לאחד מארמונותיו של הצאר פיוטר הגדול. לאחר סיום תקופת שלטונו של המלך פרידריך וילהלם הראשון, עבר הארמון לבעלות של המלך פרידריך וילהלם השני. בתקופה בה המלך פרידריך וילהלם השני היה הבעלים הרשמי של הארמון נוספו לארמון החללים האחרונים שהיו התיאטרון והאורנז’רי. את התכניות לחלל של התיאטרון ושל האורנז’רי תכנן האדריכל קארל גוטהארד לאנגהאנס.

אחד המאפיינים הכי ייחודים ומושכים בארמון זה הם הגנים הנפלאים שיש בו. גניו של הארמון תוכננו במשך המאה ה-17 על ידי אדריכל הגנים הידוע סימֵאון גודו. סגנון העיצוב של הגנים הוא בהשראת סגנון צרפתי פורמלי. בסוף המאה ה-18 חל שינוי משמעותי בסגנון העיצוב של הגנים שעברו עבודות שדרוג ומהפך והפכו לגנים בסגנון עיצוב אנגלי. במהלך שנת 1788 נבנה בגני הארמון מבנה ייחודי שנקרא בלבדר. מבנה זה שימש כבית תה וכמצפור. בשנים שחלפו מאז בשנת 1810 נבנה בארמון מאוזולאום לזכרה של המלכה המנוחה לואיז. בשנים 1824-1825 בוצעו עבודות בנייה ושדרוג נוספות בארמון שכללו את הבניה של הווילה הנפוליטנית.

בדומה למבנים היסטוריים רבים בעיר ברלין גם הארמון נהרס וחלקים ממנו נחרבו במהלך ההפצצות של כוחות הברית על ברלין במלחמת העולם השנייה. לאחר שהמלחמה הסתיימה החלו עבודות שיקום יסודיות של הארמון ושטחו. עבודות שיקום אלו כללו שחזור נאמן למקור של חדרי הארמון על בסיס תמונות סטילס של הארמון כפי שהוא צולם בימים שלפני מלחמת העולם השנייה. שיקום גני הארמון התחלק לשני חלקים. חלק מגני הארמון שוקמו לסגנון פורמלי צרפתי כפי שהיו במקור במאה ה-17, בעוד שהחלק הצפוני של הגנים (החלק המרוחק יותר מהארמון) שוקם סגנון עיצוב אנגלי. כיום במתחם של הארמון פועלים מספר מוזיאונים שונים.