אטרקציות מרכזיות ברומא

הקולוסיאום

הקולוסאום, רומא – נסו לדמיין עשרות אלפי רומאים ( על פי הערכות הכיל בין 50 ל- 70 אלף איש), עשירים ופשוטי עם, לוחמים לצד אצילים , יושבים מסביב, רוחשים וגועשים, אוכלים, סובאים ומשתעשעים. לפתע...קול תרועת חצוצרות. הקהל משתתק. הקיסר הרומי, ירום הודו, מגיע לקולוסיאום מלווה בפמליה נכבדת, מתיישב ביציע הכבוד, מרים את ידו, ואז מתחיל המשחק האמיתי – משחק הדמים שבו החזק ינצח...

הקולוסאום זהו המבנה המונומנטלי שמזוהה, אולי יותר מכל המבנים האחרים, עם העיר רומא. זהו אמפיתיאטרון אליפטי המצוי במרכז רומא, עשוי בטון ואבן ונחשב לגדול הממדים ביותר באימפריה הרומית ולהישג הנדסי ואדריכלי נדיר של אותה תקופה, ועד ימינו אנו. מיקומו - ממזרח לפורום הרומאי. בנייתו החלה על ידי הקיסר אספסיאנוס בשנת 70 לספירה, באותה שנה שבה החריב את בית המקדש השני בירושלים, והושלמה כעבור 11 שנה על ידי בנו, הקיסר טיטוס. הוא שימש למשחקים ולתחרויות שונות נוסח רומי עד ימי הביניים המוקדמים, שאז ירדה קרנו, והוא שימש למטרות שונות כגון מגורים, סדנאות עבודה, מבצר ועוד. 

שמו הרשמי של הקולוסיאום היה "האמפיתיאטרון הפלבאי Amphitheatrum")  (Flavium., עקב כך שנוסד על כנו על ידי קיסרי השושלת הפלבאית. בשיא תפארתו הוא שימש לתחרויות גלדיאטורים עקובות מדם, ללחימת עבדים עם בעלי חיים כגון דובים ואריות, כזירה להוצאות להורג, לשחזורי קרבות היסטוריים ולדרמות מן המיתולוגיה. הקולוסאום שרד תהפוכות מלחמה וטבע, וזהו, כאמור, אחד מסמליה המובהקים של רומא בעבר ובהווה. 

הפנתאון

הפנתאון של רומא – הפנתאון (מקדש האלים) של רומא, על אכסדרת העמודים המפוארת שלו ועל כיפתו העגולה והמושלמת, זהו מבנה מן המפוארים ומעוררי ההשתהות של העיר רומא. הבניין העצום נבנה בשנת 27 לפני הספירה והוקדש לכבודם ולשם ריצויים של שנים-עשר האלים האולימפיים, להם סגדו הרומאים. כעבור 130 שנה הוא נהרס ונבנה מחדש על ידי הקיסר אדריאנוס, כמה שנים מאוחר יותר.

בפנתיאון הינו מן המבנים העתיקים והשמורים ביותר ברומא, ולו חשיבות ארכיטקטונית ראשונה במעלה. זאת בעיקר בזכות כיפת הענק המכסה אותו, שקוטרה 43 מטר. במרכז הכיפה מצוי צוהר (אוקולוס(, אשר ממנו חודרות קרני השמש ומאירות את כל המבנה, בעיקר בשעות מסוימות ביממה ובימי השוויון (האקווינוקס).

הבניין המפואר עומד על תילו עד ימינו במידה רבה אודות לכך שבשנת 609 הפך המקום ממקדש אלילי לכנסייה. המקום משמש מאוזוליאום למלכי איטליה ולצייר המפורסם מתקופת הרנסנאס – רפאל. 

הפורום

הפורום, רומא – שנמצא סמוך לקולוסיאום, היה מרכז העיר, וכן, במידה רבה, טבורה של האימפריה הרומית בשיא תפארתה. הפורום נמצא בשטח מישורי בין שתי גבעות: הקפיטולין, מושב הממשל (משם נגזר השם "גבעת הקפיטול" – משכן הממשל האמריקאי בוושינגטון), לבין גבעת הפלטין, מקום מגוריה של האצולה הרומית (מכאן לקוחה המילה פלטין במובן "ארמון" המופיעה במשנה ובתלמוד). בפורום התכנסו אספות עם, נערכו משפטים פומביים, וכן השתמשו במקום הנרחב לקרבות גלדיאטורים. חיי מסחר שקקו בחנויות המקוּרוֹת ובשווקים שפעלו לצדי הפורום. בנוסף, שימש המתחם לטקסים דתיים, ובמרכזו עברה "הדרך קדושה" – (via sacra), בה עברו תהלוכות דתיות ותהלוכות ניצחון, ובה הוצבו פסלים חשובים כגון פסל הקיסר או פסלי אלים.

הפורום הרומאי נמצא סמוך לקולוסיאום והיה מרכז העיר, וכן, במידה רבה, טבורה של האימפריה הרומית בשיא תפארתה. הפורום נמצא בשטח מישורי בין שתי גבעות: הקפיטולין לבין גבעת הפלטין. בפורום התכנסו אספות עם, נערכו משפטים פומביים, וכן השתמשו במקום הנרחב לקרבות גלדיאטורים. חיי מסחר שקקו בחנויות המקוּרוֹת ובשווקים שפעלו לצדי הפורום. בנוסף, שימש המתחם לטקסים דתיים, ובמרכזו עברה "הדרך קדושה" – (via sacra), בה עברו תהלוכות דתיות ותהלוכות ניצחון, ובה הוצבו פסלים חשובים כגון פסל הקיסר או פסלי אלים.

פיאצה נאבונה

פיאצה נאבונה (Piazza Navona) רומא – 

בכיכר מרכזית בלב האזור התיירותי של רומא ניתן למצוא קומפלקס של מזרקות, הבוהקות בלובנן ועצומות בגודלן, והן יצירות אמנות בארוקיות בפני עצמן. מבין המזרקות היפיפיות והשוצפות המים, ישנה "מזרקת הנהרות" שמייצגת את ארבע קצוות תבל ואת ארבע כנפות השמיים, ובמרכזן ניצב אובליסק מצרי עתיק וגבוה. מדרום ניצבת מזרקת המורו, ובצד הצפוני – מזרקת נפטון. את המראה הברוקי המרשים והמקושט משלים המבנה של כנסיית סנטה אגנס אין אגונֶה. הכיכר מחולקת לארבעה כיוונים המובילים למיקומים שונים בעיר רומא. 

מזרקת טרווי

מזרקת טרווי ( Fontana di Trevi) – אם הייתם ליד המזרקה הבארוקית הגדולה, המפורסמת והיפה, פרי יצירתו של ברניני, ולא השלכתם אליה מטבע אחד לפחות, אז כנראה לא הייתם באמת ברומא, או שאולי לא תשובו אליה לעולם. על פי האגדה, מי שמשליך מטבע למזרקה ומביע משאלה – היא תתגשם... או שהוא ישוב לבקר בעיר! 

על פי מקורות היסטוריים, מיקומה מסמן את סיומו של אחד האקוודוקטים החשובים שהובילו מים לרומא בעת העתיקה. המזרקה, שמקורה במאה ה-15, נבנתה ושופצה כמה וכמה פעמים, בין היתר על ידי הפסל ברניני. הדמויות המאפיינות אותה הם: אל הים נפטון, ולצדו דמויות מיתולוגיות כמו טריטונים וסוסי ים. 

המדרגות הספרדיות

המדרגות הספרדיות ( Scalinata di Piazza di Spagna) – זהו גרם מדרגות תלול ויפה במיוחד בן 138 מדרגות, המקשר בין כיכר ספרד, כיכר טריניטה די מונטי וכנסייה בעלת אותו שם. המדרגות נבנו במאה ה- 18 כדי לקשר בין שגרירות ספרד לבין מתחם הוותיקן. במרכז כיכר ספרד נמצא "פסל הסירה" – הברקאצ’ה (Barcaccia) מאת הפסל ברניני ובנו. כמו במקרים רבים ברומא, בהם האמנות והכנסייה חברו יחדיו להקמת יצירות פאר, גם מזרקה זו נבנתה במימון אפיפיורי. כיכר זו היתה מוקד משיכה לאמנים וסופרים אירופים רבים, כדוגמת המשורר האנגלי קיטס. בפינה הדרום מזרחית של הכיכר מוצב עמוד ה"אימקולטה" (לידת הבתולין), שהוקם במחצית המאה ה- 19, ובסמוך לו ניצבים פסליהם של דמויות מן התנ"ך: משה רבנו ודוד המלך.

מצודת סנטאנג’לו

מצודת סנטאנג’לו בעלת המבנה המעגלי הגבוה, ניצבת באופן מלכותי מעל נהר הטיבר. היא נבנתה במקור בפקודתו של הקיסר הרומי אדריאנוס, שתכנן להיקבר במקום. הוא זה שהורה גם על בניית הגשר המוביל אל המבנה, אשר נקרא בתחילה על-שם אל השמש היווני הליוס. כשהמאוזוליאום הפך למצודה, קיבלו הן הטירה והן הגשר את השם סנטאנג’לו. לאורך 400 שנה שונה ללא הרף מראהו של המבצר, כך שלבניין הנוכחי ארכיטקטורה מורכבת ולא אחידה.חזותו הנוכחית של גשר סנטאנג’לו היפהפה היא מעשה ידיו של ברניני (1688), שקישט את מעקותיו בעשרת פסלי המלכים, המסמלים את הפסיון של ישו. היום שוכן במבנה המוזיאון הלאומי של מצודת סנטאנג’לו (Museo Nazinale di Castel Sant’Angelo), שבאוספיו פסלים, ציורים וכלי חרס.

בזיליקת פטרוס הקדוש

בניין המרכזי של הוותיקן היא בזיליקה של פטרוס הקדוש, שמהווה לפי המסורת מקום קבורתו וגם מקום קבורתם של האפיפיורים שבאו אחריו. פטרוס הקדוש היה  אחד משנים עשר תלמידים של ישו לפי ברית החדשה, והוא גם נחשב לאפיפיור הראשון. הכנסיה הוקמה במקום שבו נקבר פטרוס כ-250 לאחר הצלויבתו בדיוק באותו מקום.

בזיליקה נחשבת אחד המקומות הקדושים ביותר וגם כנסיית האם של הנצרות. היא גם מבנה הדתי הנוצרי הגדול ביותר. 

במאה ה-16 דונטו ברמנטה אדריכל וצייר מקבל מיוליוס השני משימה לתכנן ולבנות בזיליקה, דונטו עושה עבודה די גדולה אך לא מספיק לסיים אותה, גואנילו דה סנגלו ממשיך בעשייה. בהמשך עוד הרבה אומנים התעסקו בתכנון ועיצוב של הבזיליקה בניהם: מיכאלאנג’לו, אנטוניו דה סנגלו, רפאל, ברניני ועוד. בזיליקה היא  אחד המקומות שהוא חובה לביקור.

מומלץ לוותר על ביקור של הבזיליקה בימיי יום ראשון, בגלל כול הטקסי דת שגורמים לעמוס רב במקום. שגם כך עמוס מאוד.

גבעת הפאלאטיום

 גבעת הפאלאטיום, אחת המקומות הראשונים ברומא וגם היא הגבעה המרכזית  מתוך שבע גבעות של רומא. לפי האגדה, כאן נוצרה רומא העתיקה. על הגבעה הזאבה מצאה את רמוס ורומולוס, הניקה אותם וגידל אותם  אביהם המאמץ פאוסטולוס.  בהמשך רמוס ורומולוס הניחו כאן יסודות העיר רומא. השם Palatium קשורה עם השם של האלה Pales שמגינה על הבקר. חפירות ארכיאולוגיות במקום מחזקים חלק מקביעות האגדה. במקום נמצאו אפילו ממצאים מתקופת ברונזה. 

הרומאים כיבדו את ההיסטוריה שלהם, וזכרו היכן חיו אבותיהם. לכן, אנשים רבים רצו לחיות על הגבעה.

מכיוון שמקום מגורים היוקרתי ביותר בעיר היתה הגבעה, לכן היא היתה מיושבת רק על ידי האצולה הרומית. קיסרי רומא בנו על גבעת הפאלאטיום את ארמונותיהם. שרידי כמה מהארמונות עדיין קיימיים על פני הגבעה.

כדי להראות את חשיבותם, כל ארמון חדש שנבנה היה מפואר יותר מקודמו. בשלב מסוים, מבנים שנבנו היו כל כך ענקיים, כי לא היו דומים להם ברחבי העולם בזמן זה.הגבעה היתה גם מקום התקנסות של הסנאט הרומי.

הגבעה עצמה מתנשאת לגובה של כ-70 מטר, וממוקמת בין הסירקוס מקסימוס והפורום רומאנום.

אחד המקומות המעניינים ביותר בגבעת הפאלאטיום הוא האנטיקריום Antiquarium. בשתי קומות של המוזיאון יש פסלים עתיקים, פסיפסים ותבליטים שנשמרו היטב מתחת לשכבת האדמה. במוזיאונים יש גם אולמות עם פסלים מודרניים. הכניסה למוזיאון היא חינם.

סנטה מריה אין טרסטוורה

סנטה מריה אין טרסטוורה (באיטלקית: Santa Maria in Trastevere) היא בזיליקה הנמצאת ברובע טרסטוורה של העיר. הכנסייה, שנבנתה בשנת 340, היא אחת העתיקות מכנסיות הרומא, וככל הנראה הכנסייה הראשונה בה נערכו טקסים דתיים נוצריים ובהם טקס המיסה בגלוי. פסיפסים נפלאים, חלקם מעשה ידיו של פייטרו קאבאליני, בן דורו של ג’וטו, בכנסייה יפהפייה שיסודותיה נבנו במאה הרביעית.

בזיליקת סנטה מריה מג’ורה

בזיליקת סנטה מריה מג’ורה , היא הכנסייה הראשונה והגדולה ביותר שקרויה על שם מריה הבתולה, אחת מארבע הבזיליקות הפטריארכליות ומייצגת את פטריארכיית אנטיוכיה. הבזיליקה עצמה נמצאת על גבעת אסקווילינו שמחוץ לגבולות קריית הוותיקן, אך מתוקף ההסכמים הלטרניים מ-1929 היא הוכרה כשטח אקס-טריטוריאלי של הוותיקן. מתוקף מעמדה זה, האבטחה בתוכה נעשית על ידי חיילי המשמר השווייצרי ולא על ידי המשטרה האיטלקית. הרצפת הכניסה עשויה שיש אדום וירוק, והקפלות שבכנסייה עוצבו על ידי האמנים מיכלאנג’לו, פונטנה ופונציו. מיקום הכנסייה לא נבחר סתם, וכמו כנסיות רבות ברומא הוא קשור במלאך הנגלה בחלום, הפעם לאפיפיור ליבריוס. ליבריוס חלם בלילה שמלאך בדמות מדונה באה ואמרה לו כי עליו לבנות עבורה כנסייה במקום בו יימצא למחרת שלג. וכמו גדעון ונס הצמר שלא יבש, כך גם ליבריוס גילה נקודה אחת ברומא בה ירד שלג (באמצע הקיץ) ובה הורה לבנות את הכנסייה. אירוע מוזר זה מונצח בפסיפסים הנמצאים בכנסייה מאחורי האספיס (הגומחה המרכזית) ועל ידי פיזור פרחים לבנים על מזבח הכנסייה בכל 5 באוגסט.

גבעת הקפיטולין

גבעת הקפיטולין או הגבעה הקפיטולינית היא גבעה צומדה לפורום . הגבעה היא הגבוהה מבין שבע הגבעות של רומא, וברומא העתיקה היה ממוקם בראשה המקדש של השלשה הקפיטולינית: האלים יופיטר, יונו אשתו ומינרווה בתם. המקדש הוקם על ידי המלך החמישי של רומא לוקיוס טארקוויניוס פריסקוס ונחשב לאחד המקדשים הגדולים והחשובים בעיר. בעת ביזת העיר על ידי הגאלים בשנת 387 לפנה"ס ניצל המקדש.בתרבות רומא העתיקה נקבע אזור על גבעת הקפיטולין בשם אסילום (תרגום מילולי - עיר מקלט). למקום זה היה יכול להימלט כל אזרח שהיה צריך למצוא מחסה מפני נקמה או מיצוי דין, בלי חשש שייעצר.רוצחיו של יוליוס קיסר התחבאו במקדש יופיטר לאחר רצח קיסר. הסבינים הוכנסו אל המצודה בראש הגבעה על ידי הבתולה הווסטלית טרפיה (שהוצאה להורג מאוחר יותר בזריקה מראש הסלע הטארפיאני בשל בגידה זו).בין השנים 1536 - 1546 בנה מיכלאנג’לו בראש הגבעה את הקמפידוליו (Campidoglio): שלושה ארמונות המקיפים חצר טרפזואידית, אליהם מוביל גרם מדרגות הידוע בשם הקורדונאטה. בעוד שבעבר פנו מבני הגבעה לעבר הפורום, הפנה מיכלאנג’לו את הארמונות לכיוון הנגדי - כיוון העיר של ימי הביניים והוותיקן. שניים משלושת הארמונות מהווים כיום את המוזיאון הקפיטוליני.בסמוך לכיכר נמצאת כנסיית סנטה מריה אין ארצ’לי.

סנטה מריה אין ארצ’לי

בזיליקת סנטה מריה אין ארצ’לי היא הכנסייה הקתולית טיטולרית בפסגת הגבעה הקפיטולינית שברומא. היא הכנסייה של מועצת העיר רומא, בזכות היותה המועצה שומרת התואר "Senatus Populusque Romanus". בחזית הכנסייה גרם מדרגות מונומנטלי, ובין שאר יצירות האמנות שבה, ישנו קבר של העלם צ’קינו די בראצ’י, לפי עיצוב של מיכלאנג’לו. בתוך הכנסיה קיים פסל של ישו התינוק עשוי מעץ, שנלקח מעץ זית בגן גת השמנים שבו ישו התפלל לפני צליבתו כביכול - והוא "מחכה" להחשף ליום אחד ויחיד במהלך השנה כולה.

פלאצו ולנטיני

אתר ארכיאולוגי שמשחזר ארמון פאלאצו ולנטיני, 

ארמון עצמו נבנה במאה ה-16 ע"י קרדינל בונלי, נכדו של האפיפיור דאז פיו החמישי. הבניין נבנה צמוד לפיאצה ונציה החדשה. במהלך המאה ה-18 המבנה נקנה על ידי הקרדינל ג’וזפה רנאטו אימפריאלי שמשפץ ועורך שינויים בארמון ומקצה מקום בארמון לספרייה מרשימה מאוד בעלת כ-24 אלף ספרים. יותר מאוחר בתחילת המאה ה- 19 הארמון נרכש על ידי ולנטיני וינצ’נו שהיה בנקאי מצליח שעל שמו נקרא בימינו הארמון.

ממש בשנים אחרונות בוצעו בארמון עבודות ארכיאולוגיות שגילו מגוון רחב של ממצאים יפהפיים בין היתר התגלו באתר קירות מעוטרים בפסיפסים מרשימים וייחודים, היכל מרחצאות מפואר ושלל רהיטים, כדים, חפצים ופריטים נוספים שהיו שייכים לדיירי הבית לאורך התקופה.

נכון להיום האתר פתוח למבקרים. מתקיים במקום המופע האור קולי שמשחזר תקופת רומא העתיקה ומאפשר מסע אחורה בזמן לימי האימפריה הרומית באמצעות שימוש באמצעים טכנולוגיים ומשחקי אור שמאפשרים לשוטט בין אולמות וחדרי הארמון וחלליו השונים , הסיור משלב הסברים.

פיאצה דל קמפו

פיאצה דל קמפו - הוא המרחב הציבורי הראשי של העיר סיינה שבאיטליה, ואחת הכיכרות הגדולות באירופה של ימי הביניים. מסביב לפיאצה נמצאים הפלאצו פובליקו עם הטורה דל מנג’ה, מגדל הפעמונים שלו, ומבנים נוספים. האזור הפתוח היה בעברו שוק שהוקם לפני המאה ה-13 באזור משופע, סמוך למפגש של שלושה יישובים שהתמזגו והפכו לעיר סיינה. האתר אינו שוכן על חורבות פורום רומי, כפי שנהוג לחשוב לפעמים. הרחבה נסללה בשנת 1349 בלבנים אדומות בצורת אדרה של דג המסודרות בעשר שורות, אשר מחלקות את הפיאצה לתשעה אזורים שונים, הסובבים את הפה של גבינונה (אזור הניקוז הראשי) מול הפאלאצו פובליקו. החלוקה לתשע מסמלת את שלטון התשעה (נובטשי), אשר הקימו את הקמפו ושלטו בעיר סיינה בימי הביניים, בתקופת הזוהר שלה, בשנים 1292-1355.הכיכר הייתה ונשארה מוקד החיים הציבוריים של העיר. מהפיאצה יוצאים אחד עשר רחובות צרים ומוצלים לתוך העיר.

אוסטיה אנטיקה

אוסטיה אנטיקה היא התשובה של רומא לפומפיי, ולמרות שחסר לה נוף הר הגעש ברקע, היא מרשימה כמעט באותה המידה. למעשה, הנמל העתיק של רומא, שהגיע לשיאו במאה הראשונה והשנייה לספירה, מנצח את פומפיי בקטגוריית האווירה המיוחדת ללא כל מאמץ. זהו מקום אינטימי ואישי. אפשר לטייל בבר (Taberna) השכונתי ולהסתכל על ציורי הקירות המתארים את המנות שהוצעו לאכול ולחזות במערכת הקירור שהורכבה מצנצנות ענק שנקברו באדמה. ישנן מטחנות תבואה, שאבני המשחזת שלהן עדיין פועלות. משרדי חברות הספנות מציגים פסיפסי רצפה המתארים את הסחורות שהובאו אל הנמל, בעוד שהשירותים הציבוריים בוודאי היו מקום נפלא לרכילות היום יומית. במהלך ימות הקיץ מועלים הצגות וקונצרטים בתיאטרון הרומאי הגדול .

רובע טרסטוורה